"אלו הם פני העתיד של עיר הבירה ירושלים", אמר השבוע ראש העיר משה ליאון עם אישור הקמת מגדל הענק בן 42 הקומות בשער הכניסה לעיר. הפרויקט, שתוכנן על ידי האדריכל רון ארד, יכלול כ־102 אלף מ"ר של שטחי משרדים ומסחר, גג ירוק פתוח לציבור וחיבור תת־קרקעי ישיר לתחנת הרכבת יצחק נבון.
אישור המגדל הוא רק הפרק האחרון בתהליך שמתרחש בשנים האחרונות בבירה. אם בעבר קו הרקיע של ירושלים התאפיין בבנייה נמוכה יחסית, כיום העיר משנה את פניה בקצב מואץ, עם עשרות מגדלי מגורים, משרדים ומתחמי עירוב שימושים.
למעשה, במשך עשרות שנים הייתה ירושלים אחת הערים השמרניות בישראל בכל הנוגע לבנייה לגובה. רב־הקומות הראשון בעיר, "מגדל ירושלים", בן 17 קומות, נחנך רק בשנת 1970 – נתון הממחיש עד כמה בנייה גבוהה הייתה חריגה בנוף הירושלמי.
אלא שבעשור האחרון המגמה השתנתה באופן משמעותי. אזורים כמו הכניסה לעיר, תלפיות, קריית יובל ודרך חברון מתמלאים בפרויקטים חדשים הכוללים מגדלים, התחדשות עירונית ועירוב שימושים.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בשנת 2024 רשמה ירושלים עלייה משמעותית בהתחלות הבנייה של מגדלי מגורים בני יותר מ־21 קומות ואף הובילה את ישראל בהיקף ההיתרים להתחדשות עירונית.
גם הנתונים לשנת 2025 ממחישים את השינוי: בין 54% ל־61% מהתחלות הבנייה בעיר היו בבניינים בני 16 קומות ומעלה – זינוק של פי 22 לעומת שנת 2016, אז נבנו כ־170 יחידות דיור בלבד במגדלים, לעומת כ־3,790 יחידות בשנה החולפת.
יש הרואים בכך תהליך טבעי לעיר בירה מודרנית המתמודדת עם גידול באוכלוסייה ומחסור בקרקעות, בעוד אחרים תוהים האם ירושלים מאבדת בהדרגה את האופי השכונתי והקהילתי שאפיין אותה במשך שנים.
חגיא ברונשטיין, מחגיא תיווך נדל"ן, סבור כי מדובר בתהליך בלתי נמנע. "העיר מתפתחת בקצב מהיר, והמעבר לבנייה גבוהה יותר הוא תוצאה ישירה של הצורך להגדיל את היצע הדיור ולנצל בצורה יעילה יותר את הקרקע. אם בעבר מגדלים היו חריגים בנוף הירושלמי, כיום הם חלק בלתי נפרד מתהליך ההתחדשות שעוברת העיר."
עם זאת, לצד מגמת המגדלים קיימים גם פרויקטים שבוחרים בגישה שונה ומעדיפים בנייה נמוכה ובינונית, מתוך ניסיון לשמר את המרקם השכונתי המאפיין את ירושלים. לדברי עו"ד עידו שמואלי, מומחה למקרקעין ולהתחדשות עירונית, חלק מהרוכשים – בעיקר מהמגזר הדתי והחרדי וגם תושבי חוץ – ממשיכים להעדיף סביבת מגורים קהילתית ופחות צפופה.
לדבריו, מגמה זו באה לידי ביטוי גם בחלק מהפרויקטים החדשים בעיר, המבקשים להשתלב במרקם הקיים ולא להסתמך רק על בנייה לגובה.
בסופו של דבר, נדמה כי ירושלים ניצבת כיום בצומת משמעותי. מצד אחד, תנופת בנייה שמעצבת מחדש את קו הרקיע ומאפשרת לעיר להמשיך לצמוח. מצד שני, הרצון לשמור על אופייה הייחודי ועל תחושת הקהילה שמלווה אותה במשך דורות. השאלה האם מדובר ב"תל אביביזציה" או באבולוציה טבעית של עיר בירה מודרנית, כנראה עוד תמשיך ללוות את הדיון הציבורי בשנים הקרובות.
◼️ חדשות ירושלים והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
