בימים כתיקונם, סביר להניח שלא הייתי עושה את הביקורת הזו. בימי הקורונה, יצאתי לבדוק, לבקר ולבחון האם קברניטי העיר פועלים על פי הנחיות משרד הבריאות. אתמול (שני) הגעתי לעיריית רחובות, ללא התראה. כמה מפתיע שהיה אפשר למצוא חניה בקלילות – שכן בשגרה זה לא קורה. בכניסה לעירייה לא נרשמו התקהלויות.
שלמה, השומר האדיב, סירב להכניסני אלא עם מסכה, לאחר מדידת חום במתקן מיוחד, נטילת ידיים באלכוג’ל ועם אישור בזמן אמת ממי שאמור לקבלני במשרדי העירייה. עד כאן הביקורת עברה היטב. המטרה: קבלת התו הסגול.
קיבלתי את האישור המיוחל, פעלתי על פי ההנחיות ועליתי לקומה השישית – עם מסכה, לאחר נטילת אלכוג’ל. לא נרשמה נוכחות בלשכתו של ראש העיר רחמים מלול. בכניסה ללשכה המרווחת קיבלה את פניי מיכל מדהלה – נטולת מסכה, אולי משום שאף אחד לא נמצא בקרבתה. מזכירתו של מלול, קרן טיבי עם מסכת N-95 הופתעה מביקורי והבהירה כי ראש העיר נמנע מביקורים, פועל על פי ההנחיות ושומר על היגיינה לאורך כל היום. “כולנו דואגים לו – והוא דואג לנו”, אמרה. אגב, עד לפני מספר ימים, מלול עבד מביתו. כעת הוא שב לסירוגין בכדי לסיים מטלות באירוע המתגלגל הזה שקרוי קורונה – והוא בהחלט מקפיד על הכללים. עובדים מספרים כי לפני מספר ימים אחת העובדות לא חבשה מסכה ומלול הראה לה את הדרך החוצה. “בעיריית רחובות נוהגים על פי ההנחיות – ומי שלא יפעל כך, לא יהיה כאן!”, אמר לה. מלול אישר את הדברים.
מלול בחדרו – עם מסכת פנים, אלכוג’ל בו הוא משתמש לעתים תכופות ודלת כמעט סגורה, אינו מקבל קהל. ואם מתעקשים למצוא שם דמויות, אז כנראה שרק ריבלין ונתניהו שם מאחוריו – בתמונות המתנוססות על הקיר. כסאות האירוח יצרו מעין הפרדה בין הראיס לבין מי שעשוי – אם בכלל – להגיע. אין מוזמנים, אין פגישות, אין אישור כניסה. אבל שלא תטעו, מלול מקפיד לענות לטלפונים ולמסרונים ככל שניתן ומאפשר לציבור לקבל מענה בזמן אמת.
אל הלשכה הגיע סגן ראש העיר, עו”ד יניב מרקוביץ’ שזכה לשבחים מכל עבר על חזות העיר – הדגלול הנפלא והפרחים שנשתלו בכל מקום – פרי שיתוף הפעולה עם מלול, שניהם אגב, אוהבי פריחה ונוי – על כל היופי הזה נספר בכתבה שתעלה הערב, לקראת יום העצמאות ה-72 של מדינת ישראל.
מרקוביץ’ עדכן את הראיס במספר עניינים הנוגעים לשיפור פני העיר, כשהוא חובש מסכת פנים ועומד בפתח הדלת. אף אחד לא מעז לסכן את מלול או את עצמו. מסתבר שכאשר אתה יודע לנהל את העיר, זה לא באמת משנה אם הפגישות נערכות בישיבה, בעמידה או ממרחק. אם אתה מנהל טוב – אתה תישאר כזה, גם בעת משבר. ולראייה: מלול, ומה ששלו – שלו.
ביקרנו גם אצל ממלאי מקום ראש העיר, בנצי שרעבי שקיים באותה עת פגישה עם מסכה לפניו ואורח שישב במרחק של מספר מטרים ממנו וכך גם מזכירתו המקסימה, תיקי.
בחדר הסמוך, זהר בלום, מקפיד על ההוראות כולל שמירת מרחק מתבקשת משלושת האורחים במשרדו, בהם חבר המועצה המוערך, עו”ד שמוליק דאנזאן. על מה הם דיברו – נספר בהרחבה בכתבה נפרדת.
בהמשך המסדרון פגשנו בנציגת מחלקת הדוברות: אפרת בלום, שעושה עבודה מקצועית ויסודית בתחומה, עם מסכת פנים כמובן, הגם שאינה מתחברת ללוק החדש, זאת ימים ספורים לאחר שנדרשה כמו כל יתר עובדי העירייה החיוניים, להיצמד להוראות והנחיות משרד הבריאות.
יו”ר ועד העובדים, רמי מדהלה, עלה ללשכה. קודם לכן הגיע אליו מבקר שלא הורשה להיכנס למתחם העירייה. מדהלה העניק לו את השירות אישית והמשיך לטפל בפניות מצד העובדים שרבים מהם בחל”ת.
מדהלה גם זכה להיות הראשון שחובש את מסכת הבד של עיריית רחובות, לאחר שמלול כעס כי הגיע ללשכה ללא מיגון. מלול לא רואה ממטר – הבריאות מעל הכל. מדהלה נשמע מיידית להוראה ועטה עליו את מסכת הבד עם לוגו של עיריית רחובות, אשר תוצע לתושבים לקראת יום העצמאות באמצעות שוטרי הפיקוח הראויים לכל שבח על תפקודם בימים אלה.
הפתענו גם את המנכ”ל הכל יכול, דורון מילברג. למעט מזכירתו המקסימה ריטה (המצויידת במסכה כמובן), לא נרשמה נוכחות. מילברג שומר על מרחק, לא מקיים פגישות והוא עוטה על פניו מסיכה מיד עם נוכחותנו. גם הוא לא לוקח סיכון – לא עליו ולא עלינו. מילברג מתגעגע לנכדיו, בין המסמכים הוא מתרגש מסרטונים שנשלחים מנכדיו ומצפה בכיליון עיניים לרגע המפגש עמם. אם הדרך הקצרה ביותר לראותם היא באמצעות התמגנות וויתור על מפגשים – הוא עושה זאת, ופועל על פי ההנחיות. כולם יחכו. לתקופה של אחרי הקורונה.
אם חשבנו שסיימנו את הביקורת הרי שביציאה מן העירייה, פגשנו את אליצור זרחי, מנהל אגף הביטחון, המוקד והרכש – מומחה לאירועים בשעת חירום. בד”כ בשעת חירום עסוק אליצור בפגישות בבונקר של העירייה אולם כעת, הפגישות אאוט ועיקר ההחלטות באמצעים הטכנולוגיים.
בשורה התחתונה: עיריית רחובות עומדת בתקני התו הסגול, הרבה הודות למצביא, או אם תרצו הצ’יף, מלול. רק בריאות – לכולם.
