השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, השתתפה היום (ב') בדיון "מפרץ חיפה – תמונת מצב והתוכניות העתידיות לפינוי המפעלים המזהמים" בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. עיקרי הדברים שאמרה השרה.
לדבריה של גמליאל, היא מתכוונת להעביר בזמן הקרוב החלטת ממשלה בתיאום עם הגופים הרלוונטיים – משרדי האוצר ורשות מקרקעי ישראל, שלפיה ייקבע מועד לסגירת מתחם בז"ן. זה תהליך שצריך להתחיל מיידית, יהיה הדרגתי, ויסתיים לא יאוחר מ-2030. "הבנתי מהר מאוד שאם אני לא אוביל את הנושא ואדחף אותו – זה לא יקרה. ואם זה לא יקרה – תתרחש קטסטרופה סביבתית וכלכלית. אני מאמינה שבביצוע נכון, התהליך יוביל לתועלות לכל הנוגעים בדבר, כך שכולם ייצאו מורווחים".
צעדים נוספים עליהם דיברה השרה גמליאל:
"הצעד הזה מתכתב עם אג'נדה מרכזית שלנו במשרד: גמילת ישראל משימוש בדלקים פוסילים מזהמים. גם המגמות העולמיות תומכות בכך שהשימוש בתזקיקי נפט יצטמצם משמעותית בשנים הקרובות, כך שלא יהיה צורך ביכולת הזיקוק הקיימת כיום. יש בפינוי המתחם גם היגיון סביבתי וגם היגיון כלכלי.
בכל העולם כבר מבינים: תם עידן הדלקים הפוסיליים. העולם הולך לרכבים חשמליים, לאנרגיות מתחדשות – וגם ישראל. בעידן כזה לא צריך בית זיקוק בחיפה!
זה לא יקרה ביום אחד, ואני מודעת למורכבות: יש לתת מענה לסוגיות לאומיות כדוגמת העסקת עובדים, תשתית חליפית לאחסון דלקים, ניפוק, אחסון בנמלים ועוד. אוביל שיח פתוח עם הרשויות המקומיות, ועדי העובדים, התושבים ובעלי העניין השונים.
מדובר בפרויקט לאומי ממדרגה ראשונה. יש לקדם מקומות עבודה חלופיים, לבסס את משק האנרגיה על אנרגיות מתחדשות ולהחליט על הדרכים לחיזוק המטרופולין בחיפה. יהיה גם צורך לשקול תוכניות קיימות – כמו קרקעות הצפון – ולמצוא להן חלופות.
אני רואה חשיבות סביבתית גבוהה בקבלת החלטה ממשלתית ברורה בעניין עתיד מפרץ חיפה וסיום אי-הוודאות בנושא. הימנעות מהחלטה תגרום לתעשייה לגווע מאליה ותוביל לפגיעה בסביבה ולחוסר יכולת לשקם את הקרקע. במצב כזה, ללא החלטה, יישאר המטרופולין רק עם ההשלכות הסביבתיות השליליות של המפעלים, אבל ללא מנוע לפיתוח. מהר מאוד מתחם בז"ן עלול להפוך להיות למתחם אחסון דלקים, אם לא ננהל את זה נכון.
ומה עד אז? בעשור האחרון התרחש שיפור משמעותי בעקבות פעילות ממוקדת של המשרד, שהצליח להוביל לשינוי מגמה ולהפחתה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר וכן בסיכונים הסביבתיים. חשוב לשמר את ההישגים שהושגו עד היום ואפילו להעמיק את המגמה הזו. אני מתכוונת להמשיך לפעול בנחישות מוגברת, להגביר את האכיפה ולהמשיך לשים את הדגש על המפעלים וההתנהלות הסביבתית שלהם. לא נאפשר הידרדרות של המצב הסביבתי!
לפני 100 שנה הבריטים מיקמו את בתי הזיקוק בנמל חיפה כנקודת יציאה עם תזקיקים לאירופה. זה כבר לא רלוונטי ל-2020. אני מסתכלת קדימה על העתיד שלנו: אנחנו חייבים להסתכל מה נכון לנו עכשיו עבור מדינת ישראל ועבור הצמיחה של אזור חיפה כמטרופולין ששואב אליו אוכלוסייה, תושבים שרוצים לבוא לשם, ומרחב משגשג.
אני רואה לנגד עיניי את מפרץ חיפה עם תעשיות ירוקות וחדשניות, קלינטק, טכנולוגיות סביבה חדשניות שינצלו את היתרונות של העיר ויהפכו אותה אבן שואבת לצעירים. זה לא חלום! בקרוב זו תהיה המציאות".
