ראשי הערים לוד ורמלה טוענים כי תוכנית החומש שאושרה בתחילת השבוע בממשלה לקידום תחומים שונים בחברה הערבית לא כוללת את היישובים המעורבים. “מה ההבדל בין 23 אלף ערבים ברמלה לבין יישובים בצפון ובדרום שאפילו אין אצלם 10,000 ערבים”, אמר היום (שלישי) ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל בריאיון לאולפן ynet.
התוכנית, שתוקצבה ב-30 מיליארד שקל, אושרה לאחר שבועות של דיונים והפקת לקחים מתוכנית החומש הקודמת. היא תכלול מענה לתחומי הבריאות, הרווחה, המגזר השלישי, הייטק, חקלאות, צעירים ופריסת סיבים אופטיים. הממשלה הקימה צוותים מקצועיים ייעודיים בנושא הייטק ורשויות מקומיות.
בערים כמו לוד ורמלה פחות מרוצים. “ההחלטה בנוגע לתקציב מהמשרד לביטחון הפנים היא רוחבית”, אמר רביבו. “אני מניח שנהנה באופן שוויוני בנושא של מצלמות, שוטרים וכו’. זה בסדר גמור, זו ההחלטה היותר קטנה בסדר גודל של 2.5 מיליארד שקל. הכסף הגדול של עבאס שדיברו עליו, 50 שהפך ל-30 מיליארד שקל בסוף, אושר. עבאס דאג שהכסף הגדול ייכנס ליישובים הערביים בלבד.
“ראיתי את החלטת הממשלה בעניין הזה וחשכו עיניי. בנספח א’ אני רואה את כל הרשויות הערביות ואת היישובים המעורבים – לוד, רמלה, עכו, נוף הגליל וכו’ – שכחו. אני לא רוצה שזה קרה בטעות במקומות שבראשם עומדים ראשי ערים מהליכוד, אבל מה שבטוח הוא שהערים האלה ספגו מכה קשה. עוד בממשלה הקודמת, בתוכנית ‘922’ עשו אותו דבר, ליישובים הערביים בלבד. התרענו, אמרו לנו ‘אתם צודקים, נתקן ב-‘923’, עשו גזור-הדבק והשאירו את היישובים המעורבים בחוץ. נלך לבג”ץ”.
ראש העיר רמלה מיכאל וידל אמר בהתייחסו לנושא: “מה ההבדל בין 23 אלף ערבים ברמלה לבין יישובים בצפון ובדרום שאפילו אין אצלם 10,000 ערבים. עיר ערבית כמו רהט היא הומוגנית, כולם ערבים. אצלם יש אירוע אחד, לנו יש שלושה אירועים. אצלנו יש שכונת ג’ואריש שכולה ערבית, אז אם יעשו ממנה יישוב קטן היא כן תקבל תמיכה? אצלנו יש יותר בעיות, הרי במאורעות מאי לא היו דברים ברהט או בכפר קאסם”.
וידל הוסיף: “זו פשוט החלטה מנותקת מהשטח, אנחנו לא מבינים את ההחלטה הזאת. מה ההבדל? למה להגיד ששכונת ג’ואריש ברמלה שונה משכונה ברהט? אני וחבריי ראשי הערים בערים המעורבות משקיעים בתשתיות רבות שנים קדימה. אין אצלנו הבדלים, ובגלל זה יש מחסור גדול יותר מאשר בעיר ערבית הומוגנית. כשאני שם כסף בתקציב לחגיגות אז יש לי גם עצמאות, גם כריסמס וגם עיד אל-אדחא. זה לא קיים בעיר ערבית שעבאס דואג רק לה”.
רביבו: “רק לסבר את האוזן. בערים המעורבות גרים 150 אלף תושבים ערביים, שזה 10% מכלל ערבי ישראל. אומרים לנו ‘עוד 150 יום ניתן לכם 300 מיליון שקל’. אנחנו יודעים מה יקרה עוד 150 יום? יום אחרי שהתקציב יעבור, לא עבאס ולא אף אחד, לא יעניין אותם. אם מביאים 300 מיליון לחמש שנים לחמש ערים, שזה 10 מיליון שקל בשנה, אנחנו מראש אומרים ‘לא רוצים את הכסף, אנחנו לא מקבצי נדבות, אנחנו רוצים שינוי מהותי בחברה הערבית’.
“יש 100 יישובים ערביים במדינת ישראל, הגודל של מספר הערבים בלוד וברמלה היה ממקם אותם ב-10 הערים הגדולות הערביות. כל המחקרים הראו שערביי הערים המעורבות, מצבם הסוציו-אקונומי הרבה יותר חלש מאשר הערבים שגרים ביישובים הערביים. אני לא מצליח להבין את עבאס, מעבר לשיקול פוליטי צר, מדוע הוא מפלה את היישובים הערבים. מה שצחיק זה שבסוף 99% מהתושבים הערבים שלנו מצביעים למפלגות של הרשימה המשותפת או לעבאס”.
מהמשרד לשוויון חברתי נמסר ל-ynet: “כחלק מהפקת הלקחים מתוכניות חומש קודמות, בתוכנית החומש החדשה, לראשונה, נכללו גם היישובים המעורבים.
“לצד תקציבים מסעיפים שונים בתוכנית הכללית שיחולו גם על תושביהן הערבים של הרשויות המעורבות, לדוגמה דיור, חינוך בלתי פורמלי, מרכזי צעירים ועוד, תוכנית החומש החדשה כוללת סעיף ייעודי ליישובים המעורבים בתקציב של 300 מיליון שקל. לא רק שתושבי הרשויות המעורבות לא הושארו בחוץ, אלא שאנו צופים שתוכנית החומש החדשה תביא לצמצום פערים בתחומים רבים עבור אותן רשויות”.
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר: “תוכנית safe city במסגרת התכנית לחברה הערבית מיועדת לשתי ערים מעורבות – לוד ועכו. בנוסף צפויה לעבור החלטת ממשלה משלימה ייעודית לערים מעורבות”.
תגובת לשכת השר לביטחון הפנים עמר בר-לב: “בתוכנית ל-2022 ישנה התייחסות ספציפית מבחינת סדרי כוחות ותקנים שיופנו לעיר לוד והרחבת התחנה בעיר. בנוסף התקבלה החלטה על הכנסת תכנית safe city לשתי ערים מעורבות, עכו ולוד”.
