כמעט שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, תושבי שדרות ויישובי חבל תקומה עדיין מתמודדים עם השאלה כיצד חוזרים לשגרת חיים, ולא רק לבית עצמו. דו"ח לזקן 2026, הבוחן את החלטות הממשלה מנקודת מבטם של תושבי הנגב, מצביע על פער בולט בין האופן שבו חוו המשיבים את הפינוי מבתיהם לבין הסיוע שקיבלו כאשר ביקשו לחזור.
לפי הדו"ח, תהליך הפינוי והאירוח שסיפקה המדינה לאחר מתקפת 7 באוקטובר קיבל ציון של 3.83 מתוך 5. מענקי ההתארגנות והפינוי קיבלו ציון נמוך יותר, 3.31, ואילו הסיוע בחזרה הביתה ירד ל־2.12 בלבד.
רק 16% מהמשיבים לשאלת הסיוע בחזרה דירגו אותו בציון גבוה של 4 או 5. החוקרים בדקו גם תשובות של אותם משיבים לאורך שלבי התהליך, ומצאו שהירידה בציונים נשמרת גם כאשר משווים בין אנשים שעברו את השלבים השונים.
הממצאים מצביעים על כך שבקרב המשיבים, המענה הממשלתי בשעת החירום זכה להערכה טובה בהרבה מהליווי בתקופת החזרה והשיקום. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בהערכות התושבים, ולא בקביעה שכלל מנגנוני הסיוע לא פעלו.
גם תוכנית השיקום הרחבה של חבל תקומה זוכה לציונים נמוכים יחסית. פעילות מנהלת תקומה, מבחינת שקיפות, קצב העבודה והתיאום עם צורכי התושבים, קיבלה 2.64 מתוך 5. השאלה אם התקציבים שהובטחו מגיעים בפועל ומשפיעים על חיי היומיום קיבלה 2.75, ואילו התקדמות הבנייה והתשתיות בהתאם לצרכים קיבלה 2.78.
הנתונים הללו בולטים על רקע תוכנית החומש לשיקום חבל תקומה, שאושרה באפריל 2024 במסגרת החלטת ממשלה 1699. התוכנית העמידה מסגרת תקציבית כוללת של 19 מיליארד שקלים, שחלקה הותנה בהחלטות ובשלבי מימוש נוספים. הסקר אינו בוחן ישירות כמה מהכסף כבר הוצא, אלא עד כמה התושבים חשים בשינוי שנועד להיווצר בעקבותיו.
אחד התחומים שבהם נרשמה הערכה נמוכה במיוחד הוא התעסוקה. השאלה אם תוכניות השיקום והפיתוח יוצרות הזדמנויות להתפרנס באזור קיבלה ציון של 2.39 בלבד. גם תוכניות ההנצחה הלאומיות לאירועי 7 באוקטובר, מבחינת הרגישות ושיתוף הקהילה, קיבלו ציון נמוך יחסית של 2.55.
אולם הדוח אינו מציג תמונה שלילית בלבד. דווקא מענים ישירים וקרובים לתושב קיבלו ציונים גבוהים יותר. שירותי מרכזי החוסן ומסגרות התמיכה הקהילתיות דורגו בציון 3.61, וקליטת תושבים חדשים והשפעתה על הקהילה קיבלה 3.69.
הפער הזה בין תחומי הטיפול בולט גם בהשוואה לאזורים אחרים בדרום. המענה לטראומה ולבריאות הנפש בחבל תקומה והעוטף קיבל ציון של 3.70, לעומת 1.91 בנגב המזרחי. החוקרים רואים בכך עדות לכך שהמענה הייעודי שנבנה באזור העוטף אכן מורגש בקרב המשיבים שנזקקו לו.
ביישובי הנגב המערבי הסמוכים לחבל תקומה, שאינם נכללים באותו מתווה שיקום, התמונה מורכבת אף היא. 61% מהמשיבים שם אמרו כי ההכרה ביישובם כסמוך לחבל תקומה השפיעה על חייהם במידה מועטה או כלל לא. תוכניות הפיתוח באזור קיבלו ציון של כ־2.09, בעוד שיפור המיגון ומערך החוסן זכו להערכה טובה יותר.
הדוח נערך על ידי פריזמה נגב בהובלת פרופ' רפי בר־אל וד"ר לירן מימוני, ביוזמת קרן מיראז', המועצה האזורית רמת הנגב ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ובשיתוף תנועת עתיד לעוטף ועמותת אג'יק. בסקר השתתפו 1,165 משיבים בסך הכול, ובהם 198 מחבל תקומה והעוטף ועוד 114 מהיישובים הסמוכים לחבל.
המחקר מבוסס על מדגם שלא שוקלל ואינו מייצג סטטיסטית את כלל התושבים. בנוסף, חלק מהשאלות הוצגו רק למי שהשירות היה רלוונטי עבורו. לפיכך הנתונים מתארים את חוויות המשיבים ולא את תוצאותיה המלאות של תוכנית השיקום.
ממצאי הדוח יוצגו ביום שני, 2 בנובמבר, בוועידת בן־גוריון הרביעית בנגב, "בין חזון למציאות", במדרשת בן־גוריון. הוועידה תעסוק בעתיד הנגב, בחיזוק היישובים ובפער שבין החלטות הממשלה לבין חיי היומיום של התושבים.
הדוח כולל גם את התייחסותה של מנהלת תקומה, שהפנתה את עורכי המחקר לדוחות הביצוע ולתוכניות השיקום המעודכנות שפורסמו באתרה, והציעה להעביר שאלות ממוקדות לקבלת מענה ייעודי.
במבט על הנתונים, המבחן של תהליך השיקום אינו מסתיים ביום שבו המשפחה חוזרת לביתה. עבור רבים מהמשיבים, השאלות החשובות נוגעות למה שקורה לאחר מכן: האם יש עבודה, האם התשתיות מתקדמות, האם השירותים זמינים והאם אפשר לבנות מחדש שגרת חיים יציבה.
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אילת והערבה
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע והנגב
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- ירוחם
- ירושלים
- כל הארץ
- כפר סבא
- לוד
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
- קרית מלאכי ו-מ.א באר טוביה
- ראש העין
- ראשון לציון
- רחובות
- רמלה
- רמת גן
- רמת השרון
- שדרות
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
