
הטור של טלי ווינברג | מאמינה בכוח המשיכה
מאמינה בכוח המשיכה לפני הרבה שנים נסעתי עם אחותי למרכז קניות גדול, מרכז שתמיד עמוס ומלא במבקרים. בעודנו מתקרבות לכניסה אני מגדפת על זה שנבזבז
מאמינה בכוח המשיכה לפני הרבה שנים נסעתי עם אחותי למרכז קניות גדול, מרכז שתמיד עמוס ומלא במבקרים. בעודנו מתקרבות לכניסה אני מגדפת על זה שנבזבז
ביום בהיר אחד פגשתי את החושך. השמש זרחה כמו בכל יום, אבל קרניה פספסו אותי – לא הצלחתי לראותה. על אף שלא ירד גשם בחוץ
השבוע התקשר אליי חבר ממש טוב שלי, בן אדם שאני ממש מעריכה ואוהבת. איכשהו השיחה שלנו התגלגלה לדיון בשאלה מה המשמעות של המילה נורמלי. צחקנו
בכל שבוע היא מגיעה אליי במלוא הדרה לקליניקה. היא רזה, גבוהה, שערה שופע ופניה כפני מלאך. כשהיא פותחת את פיה על נושאים שונים היא
אתמול הבן שלי אמר לי שאני כבר זקנה. זה הצחיק אותי וגרם לי לחשוב על הזמן – הוא חולף לו. פתאום ברטרו פרספקטיבה אני מבינה
זה קרה לי לא מעט פעמים בחיי, נו טוב, גילוי נאות – זה קורה לי הרבה פעמים. אני יודעת בוודאות, שיש עוד הרבה אנשים שאוכלים
לפעמים זה קורה לנו. גם האנשים היעילים ביותר או כמו שנהוג לכנותם ה'תקתקנים' ביותר זקוקים לאוויר. מגיעים למצב שבו הם מרגישים צורך 'לחדול' ולא מתוך
החיים שלנו מלאים בהכל מכל וכול. יש רגעים של שמחה, יש רגעים של אושר, יש המון רגעי הצלחה ויש גם לא מעט רגעים בהם כל
לכל אחד מאיתנו יש אמונות שמלוות אותו חיים שלמים. האמונות הללו מושרשות כל כך עמוק בתודעה שלנו, שאנו מתייחסים אליהן כאל אמת צרופה
לכל אחד מאיתנו יש אמונות שמלוות אותו חיים שלמים. האמונות הללו מושרשות כל כך עמוק בתודעה שלנו, שאנו מתייחסים אליהן כאל אמת צרופה בשום שלב