מבקר המדינה בחן את התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי במסגרת ביקורת מעקב, בין היתר באשקלון
13 שנה לאחר החלטת הממשלה, עדיין אין מתווה מוסכם שיסייע לרשויות המקומיות למצוא מקורות מימון להגנות היבשתיות * אין בידי משרד הפנים אומדן עדכני של עלויות ההגנות היבשתיות הנדרשות, והאומדנים גבוהים במידה ניכרת מהסכום שהקציבה המדינה למיגון היבשתי * ב-14 מתוך 27 תאי שטח לא בוצעו עבודות למיגון יבשתי על המצוק כלל, אף שיש צורך בכך * רט"ג לא השלימה את המיגון של תאי שטח המצוק שבאחריותה * עיריות אשקלון והרצליה טרם החלו בביצוע מיגון יבשתי למצוק.
בעשרות השנים האחרונות המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בקצב של כמה עשרות סנטימטרים בשנה. בשנים 2010 ו-2020 בדק מבקר המדינה את נושא הרס המצוק החופי. בביקורת זו, שהיא ביקורת מעקב על תיקון הליקויים המרכזיים שעלו בביקורת משנת 2020, נמצא כי חלק מהליקויים מהדוח הקודם בנושא תוקנו, חלקם תוקנו חלקית וחלקם לא תוקנו כלל.
כך, למשרד הפנים עדיין אין אומדן עדכני של עלויות ההגנות היבשתיות הנדרשות. משנת 2019 משרד הפנים גם לא ביקש מהרשויות המקומיות להעביר לו אומדנים של העלויות הצפויות של תכנון ההגנות היבשתיות ושל הקמתן.
13 שנה לאחר החלטת הממשלה, עדיין לא עלה בידי משרדי הממשלה – לרבות משרדי ראש הממשלה, הגנת הסביבה והפנים – למצוא פתרון למחלוקת בנוגע לאחריות מימון ההגנות היבשתיות והקמתן, ולא סוכם על מנגנון סיוע לרשויות המקומיות לשם כך. זאת על אף פניות שהועברו בנושא למשרד ראש הממשלה על ידי פורום רשויות החוף והחברה להגנת המצוק, פניות שלא זכו למענה, ודיונים שהתקיימו בנושא בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ניסיון לקידום נושא זה טרם הביא לפתרון סוגיית האחריות למימון המיגון היבשתי.
עלות ההקמה של ההגנות היבשתיות הנדרשות נאמדה בשנת 2022 ב-670.5 מיליון ש"ח. עלויות התחזוקה של כל ההגנות היבשתיות לעשר שנים נאמדו בשנת 2022 ב-300 מיליון ש"ח, והעלויות לפעולות מיגון ימי בשלב ב' נאמדו ב-360 מיליון ש"ח – נוסף על תקציב בשיעור דומה שנקבע לשלב א'. המבקר מצא כי המדינה הקציבה 90 מיליון ש"ח בלבד בשלב א' למיגון היבשתי.
נכון ליולי 2023 ארבע מתוך תשע הרשויות המקומיות שקיבלו הקצאות והרשאות תקציביות לקידום התכנון והביצוע של מיגון יבשתי עוד בשנת 2019, לא הגישו כלל דרישות תשלום למימוש התקציב האמור. עיריית תל אביב-יפו והמועצה האזורית עמק חפר מימשו את מלוא התקציב שהוקצה להן. כמו כן, סך התקציב שניצלו תשע הרשויות היה כ-35% (כ-21 מיליון ש"ח) מהתקציב שהוקצה (60 מיליון ש"ח). משרד הפנים עדכן כי נכון לפברואר 2024 סך התקציב שנוצל עלה ל-40%.
מאז הביקורת הקודמת, מלבד חמש רשויות מקומיות, שבהן בוצעו הגנות יבשתיות או ימיות חלקיות הנדרשות לפי תוכניות המתאר הארציות, ביתר המקטעים לא בוצעו הגנות. נכון לאוגוסט 2023 ב-14 תאי שטח מתוך 27 תאי שטח לא בוצע מיגון יבשתי כלל, ובתא שטח אחד נוסף בוצע מיגון חלקי. כמו כן עלה כי ב-10 מתוך 18 תאי שטח לא בוצע מיגון ימי כלל, וכי בתא שטח אחד נוסף בוצע מיגון חלקי.
ממסמך שהוכן עבור החברה להגנת המצוק באוגוסט 2023 עולה כי נכון לאותו מועד בוצעו הגנות ימיות על מקטעים באורך של כ-5 קילומטר מתוך 13 ק"מ בלבד שהוחלט כי נדרש לבצע בהם מיגון ימי. אי ביצוע עבודות המיגון בתאי השטח שהוחלט כי יש לבצע בהם הגנות עלול לסכן חיי אדם, לגרום לפגיעה ברכוש ולגרום לצמצום שטח החופים ואף להיעלמותם של חלקם.
רשות הטבע והגנים לא השלימה את המיגון של תאי שטח המצוק הנמצאים באחריותה; ועיריות אשקלון והרצליה טרם החלו בביצוע מיגון יבשתי למצוק.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרדי ראש הממשלה, הפנים, הגנת הסביבה והאוצר ולרשות מקרקעי ישראל לפעול לקידום הצעת מחליטים שתבטיח את המשך הפעולות הנדרשות למיגון יבשתי וימי למצוק החופי ואת התקציב הנדרש לכך. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד להגנת הסביבה ולחברה להגנת המצוק לבחון את הצורך בעדכון המדיניות להגנה על המצוק נוכח התרחישים העדכניים לעליית מפלס הים ופוטנציאל הנזק למצוק החופי.
◼️ לקבוצת חדשות אשקלון בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – איכות הסביבה לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ ומהעולם לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
