שמונה חודשים אחרי השבעתה, טרם הציגה הממשלה תוכנית רצינית לטיפול בבעיות ובחסמים המעכבים את הגדלת היצע של דירות חדשות, נראה כי אולי בכל זאת נרקמת כאן רפורמה שעשויה להביא בשורה בתחום ההתחדשות העירונית
בעוד שמחירי הדיור רק הולכים ומאמירים ללא שינוי באופק, שר האוצר ושר השיכון עד כה מסרבים להציג תוכנית קונקרטית להאצת קצב הבנייה במסגרת התחלות בנייה חדשות. עם זאת, ישנה מגמה אחת שמסתמנת בבירור: הממשלה מקדמת במרץ ובאפיקים שונים בנייה במסגרת של התחדשות עירונית. לצד היעדר תוכניות לרפורמות בהתחלות בנייה חדשות, שלל יוזמות חקיקה והחלטות משרדיות מהחודשים האחרונים מראות שלפחות ככל שזה נוגע להתחדשות עירונית נראה כי אולי דווקא כאן מסתמנת בשורה. אולי אפילו מדיניות.
רק השבוע קיבלה ההתחדשות העירונית "זריקת בוסטר" בדמות תוספת של כחצי מיליארד שקלים לפיתוח עירוני משלים להליכי ההתחדשות העירונית באזורי ביקוש. מדובר ב"סוכריה" אטרקטיבית למדי שנועדה למשוך את העיריות לקדם תוכניות התחדשות עירונית משמעותיות. הסבסוד יעמוד על כ-25,000 שקלים לכל דירה בפרויקט התחדשות עירונית, אשר תועבר לקופה העירונית לטובת הכשרת תשתיות.
מדובר בתמריץ משמעותי עבור העיריות, שפעמים רבות מעכבות קידום תוכניות, וביתר שאת תוכניות רחבות היקף, בשל הצורך בהעברת תקציבים לפיתוח האזור. תוכניות התחדשות עירונית, בעיקר תוכניות פינוי-בינוי ייעודיות של שכונות ותיקות, אשר צפויות להגדיל בצורה ניכרת את האוכלוסיה, מצריכות השקעה בשירותים עירוניים בהתאמה. הכשרת כבישים מותאמים לגודל האוכלוסייה, מבני ציבור, מוסדות חינוך וכדומה. העיריות נוטות פעמים רבות לעכב אישורים על מנת לדחות את ההוצאות הללו ועם המכשול הזה בדיוק מנסה משרד השיכון להתמודד באמצעות המענקים.
מענקים אלה מנסים להתמודד גם עם מכת הסחבת הבירוקרטית בכך שהם מותנים בזמן. העירייה שתרצה לקבל את המענקים תוכל לקבלם אך ורק עבור פרוייקטים שכל שלבי אישוריהם יושלמו בתוך שלוש שנים ובפרק זמן זה יאושרו לפחות 2500 יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית. היוזמה של משרד השיכון מצטרפת לחקיקה אחרת, אשר מנסה לצמצם את הבירוקרטיה ואשר מקודמת בימים אלה בכנסת המכונה "חלופת שקד" לתמ"א 38. החקיקה עברה לאחרונה בקריאה ראשונה, ומטרתה לפשט את הבירוקרטיה הכרוכה בהוצאת היתרים.
מכשול נוסף בדרך לבנייה הנכספת, אשר קיבל לאחרונה התייחסות מצד המחוקק הינו היעדר שיתוף פעולה מצד דיירים במצב שבו מרבית הדיירים מעוניינים בקידום התוכנית. התיקון לחוק התוכנית הכלכלית שאושר בקריאה שנייה ושלישית לפני כחודשיים הוריד את רף ההסכמה מצד הדיירים שנדרש על פי חוק. כך, אם בעבר היה צורך בהסכמה של 80 אחוזים מהדיירים לפחות כעת מספיקה הסכמה של שני שלישים בלבד וכעבר הדיירים שיעכבו את הפרויקט מרגע שהושגה הסכמה של שני שלישים יוכלו הדיירים, אשר מעוניינים בפרויקט לתבוע את אלה שמסרבים, בגין ההפסד הכלכלי שנגרם להם כתוצאה מאי ביצוע הפרויקט. שלא כבעבר, בהתאם לתיקון החדש, כעת יוכלו גם היזמים לתבוע את הדיירים בגין נזקים.
״אין ספק שהמדינה מאוד רוצה לקדם את נושא ההתחדשות העירונית ולכן עושה מאמצים כבירים לשחרר חסמים, זאת מתוך הבנה כי מדובר בנושא אקוטי וחשוב שעוסק ממש בהצלת חיים", אומר מאיר ברון, מנהל פיתוח עסקי וראש תחום התחדשות עירונית בחברת דמרי. עם זאת הוא גם טוען שישנה חשיבות גדולה גם בהליך הביצוע בצד היזם כשבסוף הניסיון, כמו גם התנהלות נכונה בצד האנושי, עשויים לקצר משמעותית את התהליכים ולחסוך לא מעט זמן וכסף.
לדבריו, "כפי שבעולם ההייטק משקיעים יעדיפו באופן חד משמעי יזמים שכבר בצעו ״אקזיט״ בעבר כך גם בתחום ההתחדשות העירונית, מוטב לבחור בחברות בעלות יכולות פיננסיות וביצועיות מוכחות", מסביר ברון. "פרויקט התחדשות עירונית הינו בעל מורכבות עצומה ומצריך מקצוענות וניסיון של החברה היזמית. יש מעט מאוד חברות כדוגמת דמרי שעברו תהליך כזה בהצלחה והרימו יותר מפרויקט אחד מהחזון אל הפועל, כפי שעשינו לדוגמא באשדוד (ברחוב הרב שאולי) ובגבעתיים (ברחוב ערבי הנחל). על התושבים חלה האחריות לבחור נכון את החברה שתוביל את הפרויקט במתחם שלהם, כיוון שבחירה בחברה כזו פלוס השינויים שהממשלה קידמה מגדילים את הסיכויים להיתכנות פרויקטים ומקצרים את לוחות הזמנים בצורה משמעותית".
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
