חם בחדשות:

הלב הענק של חלי אמסלם מיבנה נדם | "איבדנו בן אדם טהור, הותירה בור עמוק בנשמה"

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

"לב ענק, אישה בעלת חיוך רחב ונתינה אינסופית. העניקה לכל אדם באשר הוא גם כשלעצמה לא היה". כך מספרים בלב כבד חבריה ומשפחתה של חלי אמסלם (חזן) בעקבות מותה הטרגי מדום לב בגיל 43. חלי הותירה אלפי לבבות שבורים ותהיות רבות – מדוע דווקא היא?.

חלי אמסלם (חזן) עבדה כמנהלת חשבונות ואדם המוכר בכל פינה בעיר. היא הותירה אחריה שלושה ילדים נפלאים, ואלפי לבבות שבורים של מקרובים שהיו צמודים אליה בזכות הנתינה הגדולה שלה והחיוך הרחב, שגרם לכולם להישאב לאופטימיות שניחן בה.

אחותה מורן, תיארה את חלי כאם למופת, שדאגה לילדיה ולסביבה שלה: "היא תמיד אהבה לעזור לאנשים, גם כאלה שלא נחשבו לחבריה הקרובים. תמיד דאגה להיות מסמר הערב, לכל מקום אליו הגיעה, זה היה מלווה בחיוך הרחב, ובאופטימיות שהקרינה כלפי חוץ. היא לא נתנה לאף אחד להרגיש לבד, תמיד התעניינה בכולם".

חלי הייתה אשת אשכולות: "היא השתתפה בהרצאות להעצמה אישית, ובכך להעצים את המקורבים שלה. בנוסף היא הייתה ידועה בזכות המאכלים שלה, רבים מנשות יבנה השתמשו במתכונים שהיא פרסמה". לדבריי מורן, היא דאגה לאורח חיים ספורטיבי ועברה שינוי מדהים בחייה: "היא השילה 30 קילו. תהליך שהחלה לפני כ-5 שנים והותיר אותנו המומים. מה שיפה כאן, שהיא דאגה להרים אנשים שהזניחו את עצמם, ולהרים אותם כדי להגיע לתוצאות. ככל שעובר הזמן אנו מבינים שדאגה לאחר תמיד אפיין אותה".

מי שעוד ליוותה את חלי במרוצת השנים הייתה חברתה הטובה עדיה. "את חלי הכרתי מגיל 17. למדנו יחד בכיתה י"א ומאז נפרדו דרכנו. לאחר מספר שנים נפגשנו שוב ומשם החיבור היה מהר מדי. הפכנו למשפחה אחת גדולה וזה התבטא בשבתות, חגים ביחד, הילדים שלנו היו חברים טובים ושיחקו ביחד המון. אף פעם לא באה בידיים ריקות, דאגה לאוכל חם לילדיה, הם אף פעם לא הרגישו בחוסר".

החברות בין עדיה לחלי היה חזקה מכל דבר. "כל בוקר הרמנו אחת לשנייה שיחת טלפון, זה היה נוהל אצלנו". עדיה התקשתה לעצור את הדמעות. "אי אפשר להבין בכלל מי הייתה חלי. תמיד רואה את הטוב. כל אחד עובר קשיים בחיים, אך היא דאגה להסתכל תמיד על הדברים הטובים וגם להקרין זאת החוצה. היא לעולם לא עשתה רע לאף אחד, רבים הכירו אותה וידעו איזו אבדה קרתה כאן. איבדנו אדם טהור, היא הותירה לי בור עמוק בנשמה".

ב-13.05 ליבה של חלי נדם לאחר שלקתה בדום לב פתאומי בביתה. באותם רגעים ,הלם כבד פקד את המשפחה והמקורבים בעקבות הידיעה המרה. בבוקר למחרת, התקיימה הלווייתה בבית העלמין בחולון. על אף מגבלות הקורונה, רבים הגיעו להנציח את זכרה ברגע האחרון. "בעלי מאפיות, סופרים, מורות בבתי הספר היסודי של ילדיה הגיעו. כולם ידעו מי זו חלי", שיתפה מורן. רבות יסופר על הלב הענק של חלי שנדם לו בין רגע והותיר את כולם בסימן שאלה בעקבות מותה הפתאומי. יהי זכרה ברוך.

משפחתה שליוותה אותה בכל התקופה, מספרים על הלב הרחב של חלי, והבור העמוק שהותירה: 

אורן חזן: "מעולם לא האמנתי שתעזבי אותנו כל כך מהר, כל כך מוקדם. היה לך עוד כל כך הרבה להספיק בחיים הללו, וברגע אחד הכל פסק. היו לנו שנים יפות אתך בטרם הלכת מאיתנו. לנצח אשא אותך עמי ואזכור אותך כפי שהיית
אשה חייכנית, חזקה, אמיצה, מלאת שמחה, חום ונתינה. אמא נהדרת, תומכת ולביאה לילדים המקסימים שלנו.
במשך 20 שנה היה לי לכבוד לחיות בקרבתך ולספוג ממך המון ידע, אור ואהבה. תמיד היית אהובה על כל מי שרק הכיר אותך, כל כך הרבה אנשים מספרים על רמת הנתינה האינסופית שלך לכולם, על שמחת החיים התמידית. תמיד חייכת, תמיד צחקת, תמיד נכנסת ללב של כל מי שנתקל בך. תודה לך על 20 שנים יחד, על 3 ילדים מדהימים שהענקת לנו. היית האמא הכי טובה ואישה מיוחדת מאד.  מבטיח שאגדל, אדאג ואשמור על הילדים. אהיה חזק ואדאג שתהיי גאה בנו. תמיד תהיי חלק מחיי. נוחי על משכבך בשלום".

בנה, ליאור: "אמא שלי. האישה עם הלב הכי גדול שהכרתי בחיים, תמיד אהבת לעזור לאנשים ותמיד אהבת את כולם וכולם אהבו אותך. אני לעולם לא אפסיק להודות לך על כל הערכים שנתת לי ועל כל מה שלימדת אותי ועל כל הדברים שעשית בשבילי, ולא משנה כמה כעסנו אחד על השנייה אחרי דקה היינו משלימים וצוחקים. אני לעולם לא אשכח את השירים שאהבת לשמוע,את המאכלים שאהבת לאכול ואת התוכניות שאהבת לראות. את האישה הכי מדהימה שהכרתי ושאני אכיר כל ימי חיי. לימדת אותי מה זה צחוק ומה זה בכי ואיך גם כשכואב להרים את הראש ולהסתכל קדימה כי כל החיים עוד לפניי. וכל פעם לא משנה מתי שהייתי נכנס לבית שלך היה בו ריח טוב של בישולים. אני תמיד אזכור את החיוך שלך ואת הצחוק הכי מיוחד בעולם שהיה רק שלך. אוהב אותך עד סוף העולם תמיד. בנך ליאור חזן".

בתה, שחר: "לאמא שלי, למלכה שלי, לדבר שאני הכי אוהבת בעולם, למודל לחיקוי שלי בראש ובראשונה – אני אגיד אלפי תודות על הזכות להיות הבת שלך, תודה על מי שאת ומה שאת, תודה על הצחוקים, בכי, עצות, כעסים, שטויות, השמנות ועוד המון. אני מאחלת לכל ילד וילדה אמא כמוך. אין לי מילים לתאר מה את בשבילי וכמה אני מעריכה ואוהבת אותך, אני עדיין לא מעכלת שלא אשמע את הקול שלך יותר, לא אראה אותך, לא אצחק איתך, לא אבכה איתך ולא אספר לך דברים. אין ולא יהיה לי מילים לתאר כמה אני אוהבת ומעריכה אותך ושום דבר לא מובן מאליו. אני מצטערת שלא יכולתי להיות איתך עד נשימתך האחרונה. לנשק ולחבק אותך בלי הפסקה. שאומרים שה' לוקח רק את הטובים, כנראה צדקו – את בן אדם מלאך עם לב זהב ונשמה גדולה. מקווה שטוב לך שם למעלה, תשמרי עליי ועל כל המשפחה. אני אוהבת ויאהב אותך לנצח נצחים. ת.נ.צ.ב.ה".

אחותה, מורן: "תמיד הייתי צוחקת עלייך שאת מצטלמת יותר מדי ומעלה לפייס, היית מסתכלת עליי עם פרצוף של 'יש לך בעיה עם משהו?', ישר הייתי מתקפלת וסותמת את הפה. כזאת היית, עושה מה שאת אוהבת ותמיד אהבת אותי. אח חלי, כמה אהבת אותי, לא אהבה של אחות, אהבת אותי אהבה של אמא, לימדת אותי להתאפר, להתלבש, להעריך את עצמי, היית האדם שהכי לי בעולם, כל כך היית גאה בי שאפילו שהעלתי תמונה שלי בפייס, היית מתייגת את עצמך. למה? סתם ככה, כדי שכל החברים שלי ידעו איזה אחות קטנה ויפה יש לי. היום שוב פעם חשבתי שראיתי אותך ליד האוהל של השבעה ואז הבנתי שזה לא הגיוני כי בעצם כולם כאן כי את לא פה. אנשים עם פנים עצובות ועיניים המומות שלא יודעים איך להבטיח לי שהכל יהיה בסדר, הרי איך יהיה בסדר שהלב שלי מרוסק?, אני בטוחה שהופתעת שעלית לגן עדן ועשית לה' וואחד בלאגן על זה שלא נתן לילדים שלך בזמן להיפרד ממך. ברור לי שלא תעברי על זה בשתיקה, בטח סגרת איתו דיל שמעכשיו את שומרת על כולנו, אז אם את שומעת? אני אהיה בסדר. תעזרי לאמא ואבא הם יצטרכו אותך, יצטרכו שתמצאי להם סיבות טובות להמשיך את המסע הזה. תודה על כל מה שעשית בשבילי ובטוחה שתעשי עוד הרבה. וכמובן אסיים במילות השיר שהכי אהבת שעכשיו מקבל משמעות אחרת ומצמררת אחותי היפה. 'כל יום כמו נס, שמור עליה אני מבקש, בקושי מסוגל לנשום, שמור עליה קרוב'".

חברותיה מספרות בכאב על הבור העמוק שהותירה ועל היותה מלאך שומר: 

חברתה, עדיה: "מאיפה להתחיל? אין לי מושג. לא מאמינה, את שהיית לי כמו אחות, בת משפחה, חגים, שמחות, אירועים
27 שנים של הכרות, מגיל 17, מי היה מאמין שהילדים שלנו הם חברי אמת כמוני וכמוך,חברת אמת שלי
ואני רק שואלת את אלוהים, למה?. יושבת פה מהלילה ולא מצליחה לעצום עיניים, הלב זועק והעיניים לא מפסיקות לבכות. עם מי אני אדבר כל בוקר לפני הטירוף של התחלת כל יום?. אוהבת אותך ותמיד כמו שהייתי אומרת לך, אני תמיד פה בשבילך. עכשיו אהיה פה בשביל הילדים שלך".

לילך: "חלי חברת ילדות שלי תנוחי על משכבך בשלום . מלאכי העליון השרת אנא תלוו אותה לשערי גן עדן תראו לה את הדרך צדיקים אנא התפללו עליה. בורא עולם אנא קבל אותה בצרור החיים. חלי שולחת לך נשיקות אהבה וברכת שלום תודה שהיית חברה שלי 8 שנים כל תקופת היסודי ונשארנו בקשר עד היום. היה לי העונג להיות חברה שלך זכיתי שהכרתי אותך".

 

 

 

 

 

 

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

3 תגובות

  1. web hosting services הגב

    You actually make it appear so easy together with your presentation however I in finding
    this topic to be actually something that I feel I might never
    understand. It sort of feels too complex and very extensive
    for me. I am having a look forward for your subsequent put up, I will try to get the hold of
    it!

  2. cheap flights הגב

    Hi would you mind sharing which blog platform you're using?

    I'm looking to start my own blog soon but I'm having a hard time making a decision between BlogEngine/Wordpress/B2evolution and Drupal.

    The reason I ask is because your design and style seems different then most blogs and I'm looking for something unique.

    P.S My apologies for being off-topic but I had to ask!

  3. best website hosting הגב

    I think this is among the so much significant information for me.
    And i'm satisfied reading your article. But want to remark on some common issues, The
    web site style is ideal, the articles is truly great : D.
    Good activity, cheers

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן