בעקבות המיזוג של רשת וערוץ 10, "שיחת היום", תוכניתה של לוסי אהריש תרד מהמסך לטובת מהדורה מוקדמת עם יעקב אילון.  נדהמתי לשמוע ש"רשת" החליטה להוריד את

השבוע התקשר אליי חבר ממש טוב שלי, בן אדם שאני ממש מעריכה ואוהבת. איכשהו השיחה שלנו התגלגלה לדיון בשאלה מה המשמעות של המילה נורמלי. צחקנו

  יש הטוענים שהגיע הזמן לעשות לציפי ליבני את מה שהיא עשתה לשאול מופז, אך לא בבית ספרנו! היה עושה נכון היו"ר אבי גבאי אם

  בכל שבוע היא מגיעה אליי במלוא הדרה לקליניקה. היא רזה, גבוהה, שערה שופע ופניה כפני מלאך. כשהיא פותחת את פיה על נושאים שונים היא

יש לנו הכל. או לפחות את מה שצריך כדי לנשום. רבים מאיתנו מתבכיינים, או מתבאסים, או מתעצבנים, או סתם תוהים למה דווקא לנו זה קורה

יוסי רזי עם שלושה סיפורים. מצד אחד: הכל – בעיני המתבונן. מצד שני: כדאי רק לזכור שהחוקה הקדומה שלנו – שני לוחות הברית – מצאה

בכל פעם שאשתי ואני רבים היא מזכירה לי את מעללי העבר שלי, כמו ריקוד עם חשפנית במסיבת רווקים או ישיבה בבית קפה עם ידידה –

אתמול הבן שלי אמר לי שאני כבר זקנה. זה הצחיק אותי וגרם לי לחשוב על  הזמן – הוא חולף לו. פתאום ברטרו פרספקטיבה אני מבינה